המועדון    הוצאת אוב    סיפורים קצרים    פרויקט אנאנ    קריימת'ינק - הראלדו    מאמרים    מפת האתר
Erich Muehsam

אריך מיהזם

1878: אריך מיהזם נולד ב- 6 באפריל 1878 בברלין למשפחה יהודית.
1896: סולק מן הגימנסיה בליבק בשל פעילויותיו כסוציאליסט. החל ללמוד רוקחות בליבק.
1898: פרסומים ספרותיים ראשונים.
1903: תחת פיקוח משטרתי בשל פעילותו הפוליטית.
1905: נסיעות לימודים לציריך, לז'נבה, לפירנצה, לפאריס ולווינה.
1909: עובר לגור במינכן. מתוודע בין היתר לפרנק ודקינד ולהיינריך מאן. נעצר על התססה אנרכיסטית בקרב הפרולטריון. משתחרר לאחר משפט.
1915: מתחתן עם קרסנטיה אלפינגר.
1919: משתתף בהפיכה במינכן ומשמש כאחד המנהיגים של המועצה המהפכנית. מואשם בבגידה במולדת ונידון ל- 15 שנות מאסר.
1920 - 1923: עוסק בתקופת מאסרו בכתיבה פוליטית, ופועל לשחרורם ולשיפור תנאיהם של אסירים ומאושפזים פוליטיים.
1924: לאחר מאמצים אינטנסיביים לשחרורו ולהטבת תנאי מאסרו, מיהזם משתחרר בערבות, ומתקבל בהתלהבות על-ידי קבוצות פועלים ברלינאיות. הוא קורא להם: "ערבות אני מבטיח אך ורק לפרולטריון".
1925: משתתף בפעילות פוליטית נגד הפאשיזם והנאציזם, ונגד המדיניות המשפטית המפלה של רפובליקת ויימאר.
1933: נעצר ב- 28 בפברואר 1933 בידי האס-אה, חודש בלבד לאחר עליית הנאצים לשלטון.
1934: לאחר התעללויות ועינויים קשים, מיהזם מוצא להורג בתלייה בידי האס-אס במחנה הריכוז אורניינבורג בלילה שבין ה- 9 וה- 10 ביולי.

כך סיפרו חבריו של מיהזם על מעצרו ועל הוצאתו להורג: "בלילה של ה- 28 בפברואר 1933, באחת מ'פעולות הטיהור' הגדולות שלהם, הוציאו הנאצים את מיהזם ממיטתו. הם גררו את 'נבלת היהודים' אל בתי הסוהר ומחנות הריכוז שלהם. הם עינו אותו באופן מחריד, ירקו לתוך פיו, שיסו בו קוף; החיה המפוחדת נתלתה על צווארו ונישקה אותו בייאוש. הם שרפו צלב קרס אל תוך זקנו, ולבסוף רצחו אותו, בלילה שבין ה- 9 ל- 10 ביולי 1934, כאשר סירב למלא אחר פקודתם של קלגסי האס-אס: 'עד אור הבוקר עליך לתלות את עצמך. אם לא תוציא לפועל את הפקודה הזאת, נטפל בכך בעצמנו'. הם עינו אותו עד מוות, ואז תלו אותו במשתנה של מחנה הריכוז אורניינבורג. כך נהרג אריך מיהזם, והוא בן 56".


אל המשוררים

אֲנַחְנוּ הַמְּשׁוֹרְרִים יוֹתֵר מִדַּי יָדַעְנוּ
הִתְרַבְרֵב בְּגוֹרָלוֹת קְלוּשִׁים.
כְּשֶצִפּוֹר בָּיַעַר שָׁרָה לָנוּ,
כְּשֶׁגַּעְגּוּעִים בַּלֵּב הִכּוּ אוֹתָנוּ,
הַלֵּב אֲשֶׁר חָשַׁק בְּנָשִׁים, -
עוֹלָם שָׁלֵם עָצַר מִנְּשֹׁם,
לְהַאֲזִין לְקוֹל שִׁירֵנוּ הַדּוֹבֵב,
הַנּוֹתֵן קְצַת זֹךְ שֶׁל שֶׁמֶשׁ, חֹם,
וּמֵנִיחַ לַנְּעָרוֹת, שֶׁלֹּא רָצוּ בָּנוּ הַיּוֹם,
שֶׁתִּהְיֶנָה חַסְרוֹת לֵב.

הַפְסִיקוּ לַחֲלֹם! הַפְסִיקוּ הִרְהוּרִים!
בְּעוֹד סָבִיב שׁוֹצֵף הַדָּם.
הַפְסִיקוּ לְחַלֵּל בְּאַבּוּבֵי רוֹעִים!
הַאֵין סוּסְכֶם לוֹחֵךְ אֶת הָעֵצִים,
בְּעוֹד בָּאֵשׁ הָאֹפֶק נֶאֱדָם?
בְּמָוֶת וּבְשִׂנְאָה בֶּן-הָאָדָם שׂוֹרֵר. -
קִרְעוּ אֶת מֵיתְרֵי הַלַּאוּטוֹת, נַגָּנִים,
אֲשֶׁר צְלִילָן אַף פַּעַם לֹא עוֹרֵר!
הַסְתֵּר בַּחֲרָטָה אֶת פַּרְצוּפְךָ, הַמְּשׁוֹרֵר,
בִּפְנֵי עוֹלָם וֶאֱלֹהִים!

אַךְ אִם תָּשׁוּב בָּכֶם אֵי-פַּעַם לְהָבָה,
הַפְסִיקוּ לְבוֹשֵׁשׁ וּלְהֵאָנַח!
קִרְאוּ אָז לְפִיּוּס, לְאַהֲבָה,
שֶׁלָעוֹלָם יְהֵא הָעֹז, הָהַרְהָבָה,
שׁוּם טוֹב מֵחֹסֶר מַעַשׂ לֹא יִצְמַח!
הַשְׁבִּיעוּ בִּשְׁבוּעָה אֶת כָּל הָאֱנוֹשׁוּת,
הָאֱנוֹשׁוּת, אֲשֶׁר אַף פַּעַם לֹא-בְחַרְתֶּם,
הֱיוֹת עִמָּהּ בַּסֵּבֶל, בַּתְּשִׁישׁוּת!
לֹא מְהַלְּכִים בַּכּוֹכָבִים! אָדָם פָּשׁוּט!
וְרַק אֶל הַשָּׁלוֹם שִׁירִים שַׁרְתֶּם.

בורים

בְּפֻנְדַּק "הַגָּרוֹן" עַל בִּירָה טוֹבָה,
שָׁם שְׂמֵחִים תָּמִיד,
יָשְׁבוּ יַחְדָיו בַּעַל הַפֻּנְדָּק,
רוֹקֵחַ, דּוֹקְטוֹר וּפָקִיד.

נָשָׂא הָרוֹקֵחַ רִאשׁוֹן אֶת דְּבָרָיו
וְגַם אֶת עִתּוֹן הָעֶרֶב;
הִלֵּל אֶת כָּל מֶרְקְחוֹתָיו
וּרְפוּאָה טִבְעִית גִּדֵּף.

אָמַר בַּעַל הַבַּיִת: יָקָר לִחְיוֹת,
זֶה הַדָּבָר הַבָּרוּר.
וְהָאָשֵׁם בְּכָל הַזְּוָעוֹת -
הֶטֵּל הַיָי"שׁ הָאָרוּר.

עָסַק הַפָּקִיד בַּמְּדִינִיּוּת,
דִּבֵּר עַל מַחְלוֹת הַבָּקָר,
הַשִּׂיחָה הִתְמַקְּדָה בְּעִסְקֵי חַקְלָאוּת -
הוּא עַצְמוֹ הָיָה פַּעַם אִכָּר.

אָז הִתְבּוֹנֵן הַדּוֹקְטוֹר סָבִיב,
כִּחְכַח וְגַם רָקַק הוּא,
סָבִיב שָׂרְרָה דִּמְמַת צִיּוּצִים,
הַכֹּל בַּדּוֹקְטוֹר הִבִּיטוּ.

אָז הוּא אָמַר: צָרַת הָעוֹלָם,
הַקְשִׁיבוּ לִי, אֲנָשִׁים:
כָּל הַנּוֹבְחִים לַיָּרֵחַ כַּתַּן,
כֻּלָּם נִבְעָרִים וְטִפְּשִׁים.

"לְחַיִּים", קָרְאוּ. "יְחִי הַמְלֻמָּד,
סוֹף-סוֹף אֱמֶת רוֹעֶמֶת.
כָּל הַנִּבְעָר נִצְלֹב מִיָּד!
הָלְאָה בּוּרוּת מְטֻמְטֶמֶת!"

וְכָךְ בַּ"גָּרוֹן" כְּבָר הַלַּיְלָה עָבַר!
וְיוֹשְׁבָיו הֲלוּמִים בְּחָכְמָה.
שָׁתוּ כֻּלָּם עֲדֵי עָפָר -
אֶת כָּל הַבּוּרוּת כֻּלָּהּ.

הבית החום

אֵין כָּל עֹנֶג בַּתּוֹרִים
לְאִשּׁוּר הָעֲבוֹדָה.
לָעוֹבְדוֹת וְלָעוֹבְדִים -
בְּחַפְּשָׂם תַּעֲסוּקָה.
לֹא חָשׂוּב הַמִּפְלָגוֹת,
כְּלוֹמַר: לֹא, וְרֹב תּוֹדוֹת!

רְעֵבִים בִּצְרִיף שָׂכוּר,
נִמְחָצִים בְּאֵין מָקוֹם.
זֹאת מוּכָן לָשֵׂאת רַק נָאצִי
עֵת קוֹרֵם עוֹר החלום.
הוּא שׁוֹכֵן בְּסֵרָחוֹן -
הִיטְלֶר גָּר בְּתוֹךְ אַרְמוֹן.

בֵּין ארָד, זְכוּכִית וְשַׁיִשׁ,
נִבְרָשׁוֹת וְגם שְׁטִיחִים,
הַמֻּשְׁחָת רוֹטֵן בְּכַעַס
עַל הַחוֹב הַלְּאֻמִּי.
גם מִבְנֶה, גם רָהִיטִים,
צְלָבֵי קֶרֶס מְקַשְּׁטִים.

עַל כָּל קִיר כִּרְכֵי גְּבוּרָה,
דֶּגֶל, מגִנִּים, נִסִּים,
בָּאוּלָם יֵשׁ חֲרָבוֹת,
וּכְלֵי נֶשֶׁק - חֻקִּיִּים! -
אַרְמוֹנוֹ צוֹעֵק פְּאֵר,
עַד שֶׁהָעָם הַגֶּרְמנִי יִתְעוֹרֵר.

פּוֹעֲלִים חוּמֵי חֻלְצוֹת,
הָאֶס-אָה עלָיו שׁוֹמְרִים,
מְגִנִּים עַל כָּל טַפֶּט
מִלִּכְלוּךְ שֶׁל יְהוּדִים,
עֵת חוֹלֶפֶת מִתּוֹכוֹ -
רוּחַ הִיטְלֶר בִּכְבוֹדוֹ.

אַדוֹלְף הִיטְלֶר, בֶּעָבָר
תַּפְאוּרָן בְּמִקְצוֹעוֹ,
מְטַפֵּס לוֹ מַעְלָה-מַעְלָה,
בְּקַרְיֶרָה בְּלִי גְּבוּלוֹת.
זֹאת בֵּיתוֹ הַחוּם הֶרְאָה:
הוּא יִהְיֶה מַה שֶּׁהָיָה.

לשאלת היהודים (קטע)

אין זה בעצם מענייני לעסוק בנושא, שזה מכבר היה למונופול של האנטישמים ושל הציונים. אנחנו, שאר האירופיים, בין אם בני מוצא ארי ובין אם בני שם - מסכימים כמדומני בכך, שלכל היותר ייתכן שמתקיימת איזו "שאלה יהודית" מעניינת מבחינת הפסיכולוגיה של הגזעים או מבחינה ביולוגית, ואם נפליג, גם מבחינת תולדות התרבות. אבל כמעט שאין בינה לבין התרחשויות ההווה ולא כלום, אלא אם כן תורמת העלאתה על-ידי האנטישמים להבליט לעיני הצופים עוד יותר את שפל רמתם התרבותית. ולעומת זאת, כל החפץ להשתתף באורח פעיל בתולדות זמננו רשאי לראות בציונות בעיה בעלת-חשיבות רצינית ביותר, אם זו תראה את עצמה לא רק כפתרון לאיזו "שאלה יהודית". אילו נתלכדו יהודים מכל קצוות תבל לארץ ישראל כדי לברוא בה, או בכל מקום אחר, עדה של שותפות בעבודה ובחליפין, שתציג בפועל ממש מעשים חברתיים חדשים, סוציאליסטיים-קומוניסטיים, תוך התעלמות מהשוק הקפיטליסטי העולמי - במופת זה היו מעניקים לפרולטריון בעולם שירות אדיר, שירות שעד כה רק הרוסים מנסים לתת לעולם; אף היו מקנים לבולשביזם מאחז במזרח התיכון, דבר שיכול היה לקדם במאוד את בניין החברה הקומוניסטית ברוסיה; בקיצור, שכרם היה גדול ללא שיעור. והעובדה שיהודים הם הם שהיו מזכים את האנושות במפעלם זה, היתה מוסיפה מעל ומעבר למוניטין ההיסטורי של היהדות. אבל בכך לא היתה נפתרת שום "שאלה יהודית". אך כאשר הציונות מגבילה עצמה לקיבוץ יהודים מכל הארצות, החשים מועקה בגלל התעללויות אנטישמיות, כדי להוסיף בעזרתם עוד מדינה על הקיימות, אזי אוזל כל עניין בה. תקום אז בסך הכל עוד מדינה על כלכלתה הקפיטליסטית ואורחות הניצול שבה, עם אמצעי הייצור שברשות הפרט, ועם קשקושי-פרלמנט בורגניים ומצוקה פרולטרית...

מתוך הספר "לזר, לנדאואר, מיהזם - אנרכיסטים יהודים" בעריכת חיים זליגמן ויעקב גורן, הוצאת יד טבנקין, רמת אפעל.

© כל הזכויות שמורות ליד טבנקין, 1997.

האנרכיסטיקן

הָיָה פַּעַם אֲנַרְכִיסְטִיקָן
שֶׁהָיָה גַּם מְחַבְּלִיסְטִיקָן
פִּזֵּר סְבִיבוֹ פְּצָצוֹת כָּל יוֹם;
הָיָה נִשְׁמַע זֶה: בּוֹם, בּוֹם, בּוֹם.
אָז בָּא הָאֲנַרְכִיסְטִיקָן
לְתוֹךְ חֲצַר נָסִיכְטִיקָן,
וּבְמִקְטָרְנוֹ, הֵיטֵב טְמוּנָה,
נָשָׂא בּוֹמְ-בּוֹמְ-בּוֹמְבָּה קְטַנָּה.

אֶל בֵּיתוֹ חָזַר סֶרֶנִיסִּימוּס,
וְאָמַר: אוֹמְנִיָה נוֹס יוֹדְעִימוּס.
וְעוֹד מִלּוֹת חָכְמָה רַבָּה,
בַּכֹּל דָּבְקוּ רֵיחוֹת חָכְמָה.
אַךְ הִתְגַּנֵּב הָאֲנַרְכִיסְטִיקָן
עִם בּוֹמְבָּתוֹ בַּצַּד אֵי-אָן
הִשְׁלִיךְ אוֹתָהּ לְסֶרֶנִיסִּימוֹ
מִתַּחַת לְיַשְׁבַן הָרוֹקוֹקוֹ.

הַכֹּל הֻכּוּ בְּתַדְהֵמָה,
הוֹד מַעְלָתוֹ נִמְלָא אֵימָה,
בְּעוֹד הָאֲנַרְכִיסְטִיקָן
כְּבָר לֹא הָיָה שָׁם מִמִּזְּמַן.
רַק אִישׁ נוֹעָז אֶחָד הֵעֵז
עַל הַמִּטְעָן אָז לְקַפֵּץ.
וְאָז אָמַר: הַקְשִׁיבוּ נָא,
הָיְתָה זוֹ רַק בּוֹמְבּ-וֹנְיֶרָה.

אֲבָל סָבִיב פָּרְצוּ צְרָחוֹת,
שְׁרִיקוֹת, צְפִירוֹת וֶיֶבָבוֹת
הִתְפַּלְּלוּ: אֲדוֹן עוֹלָם,
הַכֵּה זֵדִים עַד בּוֹא מוֹתָם!
לָכֵן שִׂים לֵב, אֲנַרְכִיסְטִיקָן,
הַפְסֵק לִהְיוֹת מְחַבְּלִיסְטִיקָן.
כִּי מֵעַכְשָׁיו וּמֵעַתָּה,
תֵּלֵךְ לְשָׁם בְּ-בְּעָתָה.

הזמנה לריקוד

הוֹפְּלָה, הוֹפְּלָה, הוֹפְּ-יוּהִי!
בְּמֵרוֹץ עִם פַּרְעוֹשִׁים!
בְּמֵרוֹץ עִם הַפִּשְׁפֵּשׁ!
הוֹפְּלָה, שִׁיקְסֶה - נְפַזֵּז!

הוֹפְּלָה, הוֹפְּלָה, הוֹפְּ-יוּהָה!
פִּשְׁפְּשׁים כָּךְ בְּשׁוּרָה!
הָרַגְלַיִם בָּאֲוִיר!
הוֹפְּלָה, שִׁיקְסֶה - זֶה אַדִּיר!

הוֹפְּלָה, הוֹפְּלָה, הוֹפְּ-יוּהָה!
הוֹפְּלָה, בּוֹאִי, יָא בְּהֵמָה!
לָקוֹחַ, שִׁיקְסֶה, פִּשְׁפֵּשׁ, פַּרְעוֹשׁ
הוֹפְּלָה - אֵיזֶה רֹאשׁ!

בשבר

הֲדוּקָה הֵיטֵב חֲגוֹרַת הַמִּכְנָסַיִם.
הַבֶּטֶן מְקַרְקֶרֶת, רֵיקִים הַמֵּעַיִם.
הַמְעִיל נוֹצֵץ כְּתָמִים, רָקָב,
עַל זֻהֲמַת חֻלְצָה שֶׁמִּתַּחְתָּיו.
לוֹגֵם שְׁלוּלִית חוֹר סוּלְיָתִי.
מִי יִזְרֹק לִי? מִי יִזְרֹק לִי?
עוֹד רַק פְּרוּטָה מִי יִזְרֹק לִי?

בְּלִי כֶּסֶף, אֹכֶל, שְׁנַאפְּס, אִשָּׁה.
הַגּוּף חוֹרֵק בְּמִין אִוְשָׁה.
הַלַּיְלָה קַר. הַקַּשׁ עוֹקֵץ.
כִּנָּה תִּצְעַד. פִּשְׁפֵּשׁ קוֹפֵץ.
עוֹלָם גָּדוֹל, אֵין-סוֹף שְׁחָקִים.
מִי יִזְרֹק לִי? מִי יִזְרֹק לִי?
עוֹד רַק פְּרוּטָה מִי יִזְרֹק לִי?

פְּרוּטָה אַחַת הֲבִיאוּ-נָא:
בִּשׁבִיל קְצָת שְׁנַאפְּס! בִּשְׁבִיל זוֹנָה!
בִּשְׁבִיל זוֹנָה, בִּשְׁבִיל כַּלָּה!
הֵן הַחַיִּים קְלָלָה! קְלָלָה!
פְּרוּטָה אַחַת! עִזְרוּ נָא לִי!
מִי יִזְרֹק לִי? מִי יִזְרֹק לִי?
עוֹד רַק פְּרוּטָה מִי יִזְרֹק לִי?

משה

וַיַּרְא מֹשֶׁה אֵת הָאָרֶץ הַיְעוּדָה
זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ מִנֶּגֶד לוֹ נִשְׁקֶפֶת
וּמִן הָהָר לָעֲמָקִים נַפְשׁוֹ נִכְסֶפֶת,
שָׁם יִשְׂרָאֵל עַמּוֹ מָצָא מוֹלֶדֶת לָעֵדָה.

שְׁלִיחִים הֵבִיאוּ אֶשְׁכֹּלוֹת וַאֲלֻמּוֹת
וּמְרַגְּלִים שִׁבְּחוּ הָאָרֶץ, אֶת מֵימֶיהָ, הַקָּמָה,
הָעָם רָקְדוּ בְּגִיל וּבְשִׂמְחָה - כָּל הָאֻמָּה.
וַיַּרְא מֹשֶׁה, - יָדַע כִּי שָׁמָּה לֹא יָבוֹא עַד מוֹת.

וַיִּשְׁתָּחֲוֶה וַיִּתְפַּלֵּל מֵעֹמֶק לְבָבוֹ
וַיֹּאמֶר לֵאלֹהִים: "הִכִּיתַנִי מַכָּה נוֹאֶלֶת.
כִּי מַה כָּל הָאָדָם? רַק הַתּוֹחֶלֶת;
וְאוֹי לוֹ אִם מִקְרֵהוּ הִכְזִיבוֹ!

אַתָּה, שֶלְּכָל חַי הִנְחַלְתָּ כֹּחַ-נְהִיָּה,
בְּמַאֲמִינְךָ אַל תְּתַעֲתַע, אַל תּוֹנֵהוּ.
אֶת הַשִּׁקּוּי, וְאִם גַּם רַק חֲלוֹם-כְּזָבִים הִנֵּהוּ,
אַל תְּשַׁחֵת בְּטֶרֶם כָּל צָמֵא הִשְׁקִיתָ לִרְוָיָה.

הָאֵל, לוּ תִּשָּׁמֵר, לְבַל יָקוּם בֶּן-הָאָדָם לַמֶּרֶד עַל יוֹצְרוֹ!
מָקוֹם שָׁם יֵשׁ אוּדִים - לַבֵּם לָאֵשׁ הַמִּתְלַקַּחַת!
מָקוֹם שָׁם יֵשׁ מִי שֶׁאוֹהֵב - לַכְּדֵם לִהְיוֹת לְיַחַד!"
וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה. וְלֹא שָׁמַע הָאֱלֹהִים בְּקוֹל דֹּבְרוֹ.

מתוך הספר "לזר, לנדאואר, מיהזם - אנרכיסטים יהודים" בעריכת חיים זליגמן ויעקב גורן, הוצאת יד טבנקין, רמת אפעל.

© כל הזכויות שמורות ליד טבנקין, 1997.

שיר חיילים 1916

בַּקְּרָב לָמַדְנוּ לַעֲמֹד
בְּתֹפֶת אֵשׁ נִתָּךְ.
לָמַדְנוּ עַד הַסּוֹף לִצְעֹד,
גַּם כְּשֶׁהַדָּם נִשְׁפָּךְ.
וְאִם נִשְׁקֵנוּ נְכַוֵּן
אֶל אֵלֶּה שֶׁלִּמְּדוּנוּ לְהִלָּחֵם,
הֵם לֹא יִרְאוּנוּ מוּגֵי-לֵב.
מַה שֶׁלָּמַדְנוּ לֹא נִשְׁכַּח.

אָנוּ הוֹרְגִים עַל פִּי פְּקֻדָּה
בְּעוֹפֶרֶת וּבְדִינָמִיט,
לְמַעַן הוֹן וּמַמְלָכָה,
נַחְלַת אָבוֹת, שַׁלִּיט.
וְנִלָּחֵם, בְּבוֹא יוֹמֵנוּ,
לְמַעַן נְשׁוֹתֵינוּ וִילָדֵינוּ,
עַד שֶׁמִּבְּעַד מוּעֲקָה
אוֹר הַחַמָּה יַבִּיט.

חַיָּלִים! בָּחֲזִיתוֹת נִשְׁמָע הַקּוֹל:
יָשִׂים אִישׁ אֶת נִשְׁקוֹ!
מִי שֶׁנֵּאוֹת בַּקְּרָב לִפֹּל,
יַגְדִּיל עֲשׂוֹת לִבְנֵי שְׁלוֹמוֹ.
אַתֶּם! זוֹ גַּם מְשִׂימַתְכֶם!
זִכְרוּ אֶת הֶחָבֵר אֲשֶׁר בְּאוֹיִבְכֶם!
בּוֹעֵר הָאֹפֶק הַגָּדוֹל:
כָּל חַיִל לְבֵיתוֹ.

חֲיוּ, אַחִים! הֵן בְּיָדֵינוּ
הֲבֵא שָׁלוֹם מִמֶּרְחַקִּים!
לֹא יִקָּרְעוּ אַנְשֵׁי שְׁבָטֵינוּ
בַּקֶּטֶל לִגְזָרִים.
בְּאַרְצְכֶם נַצְחוּ בַּקְּרָב!
יִפְּלוּ גְּבוּלוֹת, שִׁלְטוֹן נִתְעָב,
וְהָעוֹלָם כֻּלּוֹ מוֹלֶדֶת,
כֻּלָּנוּ בְּנֵי חוֹרִין!

צוואתי

וְאִם דַּרְכִּי נִגְמֶרֶת,
טִמְנוּ אֶת מִיהזַם בֶּעָפָר.
דִּמְעָה עוֹדָהּ נוֹשֶׁרֶת -
בְּרָכָה לַבּוֹר נִמְסֶרֶת -
עָלָיו הַמַּצֵּבָה:
יִרְקַב בְּרֹךְ גּוּפְךָ!

וּכְתֹם שָׁנָה חוֹלֶפֶת,
הוֹאִילוּ לְדַדּוֹת,
בּוֹאוּ, אַחַי, לָצֶקֶת,
טִפָּה צְלוּלָה נוֹטֶפֶת -
הַיּוֹם נַקְדִים לִשְׁהוֹת!
וּלְזִכְרִי: לִשְׁתּוֹת!

זֹאת עֲלֵיכֶם לַעֲשׂוֹת,
זֹאת בַּקָּשָׁתִי הָאַחְרוֹנָה!
הָרִימוּ הַכּוֹסוֹת:
תְּנוּ לַגְּוִיָּה לִחְיוֹת! -
חָלְפָה כָּל מְצוּקָה!
לְחַיֵּי מִיהזַם! - לְחַיֵּי מוֹתְךָ!
פרויקט אנאנ

מוריי בוקצ'ין /// אמה גולדמן /// אריך מיהזם /// אריקו מלטסטה

אריך מיהזם

אל המשוררים /// בורים /// הבית החום /// לשאלת היהודים /// האנרכיסטיקן /// הזמנה לריקוד /// בשבר /// משה /// שיר חיילים 1916 /// צוואתי
תרגמו מגרמנית:
יעקב גורן ("לשאלת היהודים")
ידידיה פלס ("משה")
יאיר אור (שאר הקטעים)




אוב ת.ד. 20559 תל-אביב 6120402